שזר

ציון, רבעון לחקר תולדות ישראל

בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית

שנה פא, חוברת א (תשע"ו)

חוברת ציון, פא, א (תשע"ו), פותחת את העשור התשיעי להופעת כתב העת. בחוברת שלושה מאמרים, מדור תגובות וחמישה מאמרי ביקורת.

המאמר הפותח, 'תשעה באב: כרונולוגיה ואידאולוגיה בקביעת תאריכי החורבן הראשון והשני בספרות חז"ל', מאת ד"ר מאיר בן שחר, מברר את התהליך הפרשני בספרות חז"ל שהביא לקביעת המשנה שבתשעה באב 'חרב הבית בראשונה ובשניה'. המאמר מברר את המסורות של יוספוס ושל חכמים על תאריך החורבן. הוא מסיק כי מנהגי האבלות על החורבן השני נוצרו מתוך מצוקת ההווה וללא קשר לעבר המקראי. ר' עקיבא הוא ככל הנראה החכם הראשון הקושר בין שני החורבנות, ור' יוסי המשיך בביסוס הזיקה בין החורבנות. גלגולי דבריו של ר' יוסי בספרות חז"ל חושפים מחלוקת פרשנית הן ביחס לטיבו של תשעה באב הן ביחס למשמעות דבריו.

פרופ' עדיאל שרמר כותב על 'היסטוריה, הלכה וזהות דתית בשיח ההלכתי של חכמי אשכנז בימי הביניים'. המאמר דן בכשרות של יין שגויים באו אתו במגע במשנתם של חכמי אשכנז בימי הביניים לאור העובדה שיהודים שיתפו גויים בייצור היין, בהובלתו ובמסחר בו, תוך ניסיון לא לעבור על האיסור ההלכתי. בעלי ההלכה נדרשו לבעיות שעורר מצב מורכב זה, ועיון בדבריהם חושף שתי מגמות: ביצור חומות האיסור מכאן והחלשת עוצמתו של האיסור כדי להקל על היהודים מכאן. מוקד העיון הוא השיח ההלכתי. המאמר עוסק במחשבה ההלכתית העיונית לאור המקורות התלמודיים ואף מתפלמס עם עיוניו של פרופ' חיים סולוביצ'יק בסוגיה זו. המחבר בוחן כיצד הבינו חכמי אשכנז את המושגים ההלכתיים ומציג פרק ב'תולדות ההלכה'.

במאמרו 'חורבן וזיכרון: הרס בית הכנסת בדמשק ועיצובו בזיכרון הקולקטיבי' דן ד"ר דותן ארד בקינה בעברית שפורסמה בעבר כקינה על רעידת אדמה שאירעה בירושלים בשנת 1542. מניתוח התעודה מסיק המחבר, שהקינה מתארת הרס של בית כנסת בדמשק בשנת 1552. הוא בוחן את הרקע, את האירועים הנזכרים בקינה ואת הפרטים ההיסטוריים שבה ועל פי זה מתקן הן את הזיהוי הקודם הן את השנה שבה אירע המקרה. הוא גם משווה את הקינה לנוסח בערבית-יהודית של אירוע דומה, ומסיק שמדובר בשתי קינות שונות על אותו אירוע. לאור זה הוא בוחן את עיצוב הזיכרון הקיבוצי של יהודי דמשק סביב האירוע.

במדור תגובות מתפלמס ד"ר רפאל שוחט עם מאמרו של פרופ' עמנואל אטקס 'הגאון מווילנה ותלמידיו כ"ציונים הראשונים" – גלגולו של מיתוס'. שוחט עומד על הרמזים המשיחיים המצויים לדבריו בכתבי הגר"א, ופרופ' עמנואל אטקס עונה לו במאמר תשובה.

במדור ספרים ודברי ביקורת מופיעות חמש סקירות ספרים. פרופ' סרג' רוזר על: יורג פריי, הבשורה על פי יוחנן: מן היהודים ולמען העולם; פרופ' עמנואל פרידהיים על: José Costa, De l'importance des textes considérés comme mineurs: l'exemple du Midrash Hallel – Traduction annotée d'un Midrash entre aggada et mystique; ד"ר גילה הדר על: שי סרוגו, הפועלים היהודים בנמל סלוניקי: בין העולם העות'מאני לעולמה של מדינת הלאום היוונית (1869–1936); ד"ר צבי צמרת על: יאיר זלטנרייך, האנשים מכאן: מחנכים וחינוך במושבות הגליל בתקופת היישוב 1939-1882; וד"ר פרופ' גור אלרואי על: אבי פיקאר, עולים במשורה: מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה, 1956-1951.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.