איך מסדירים את היחסים בין רוב אתני-לאומי לבין מיעוטים? כיצד מיישבים שוני אתני-לאומי עם שוויון אזרחי במרחב רב-אתני, רב-לשוני, רב-דתי? מהו המודל המדיני הרצוי במרחבים כאלה? איזו מין מדינה צריכה לקום במרכז-מזרח אירופה, מרובת העמים והלאומים? שאלות אלו עמדו במרכז הדיון הציבורי היהודי והלא יהודי במזרח אירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הספר שלפנינו עוסק בפתרון שהציעו חוגים יהודיים שונים, ובכללם הציונים, לשאלות אלו: מיסוד של אוטונומיה לאומית לעמי המיעוט, שתכבד את השוני ותבטיח שוויון. הספר מתחקה אחר המאמצים שעשו קבוצות פוליטיות מובילות בקרב יהודי מרכז-מזרח אירופה הכבושה על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה למימוש זכותם של היהודים לשמר את ייחודיותם מבלי לפגוע בזכויותיהם לשוויון אזרחי. בספר נבחנים המאבק הציבורי, המאמץ הדיפלומטי והניסיונות להידברות פוליטית עם גורמים לא יהודיים (גרמניים ופולניים) לקידום מטרה זו במדינה הפולנית שהלכה ונתכוננה בעצם ימי המלחמה.
ד"ר מרקוס זילבר, מרצה בכיר בחוג לתולדות ישראל וראש החוג ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטת חיפה, עוסק בהיסטוריה פוליטית ותרבותית של יהודי פולין ומזרח אירופה בעת החדשה. יחד עם שמעון רודניצקי ערך את תעודות ליחסי ישראל פולין, 1945-1967 (ירושלים 2009; מהדורה פולנית, ורשה 2009).
יכול לעניין אותך גם
