שנה עח, חוברת ג (תשע"ג)
בחוברת ציון, עח – ג (תשע"ג) ארבעה מאמרים ושישה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, מאת ד"ר יאיר פורסטנברג, מציע בחינה מחודשת לסוגיית "'עם הארץ' בספרות התנאית והקשריו החברתיים". המאמר טוען שאין מדובר בקבוצה מוגדרת אלא במושג המשקף שיח הלכתי. לאחר החורבן והעברת המרכז לגליל ובעקבות מרד בר-כוכבא חלו בו תמורות, שעיקרן העתקתו מהקשר כיתתי בדלני למסגרת בעלת משמעות חברתית כללית והעברתו מתחום הטומאה והטהרה לתחום התרומות והמעשרות. ניתוח המושג מבוסס על הפרדת הספרות התנאית למקורותיה ולתקופותיה.
פרופ' יורם ארדר כותב על "הקרע בין העדה הרבנית לעדה הקראית בתקופת הגאונים". המאמר מתמודד עם תזה שהוצגה במחקר, ולפיה הרבניים לא ראו בקראים כת דחויה אלא אסכולה דתית לגיטימית ביהדות, ועל כן פיתחו עמה רשת ענפה של יחסים חברתיים ופוליטיים. לדעת ארדר, גישה זו אינה תואמת את העדויות העולות מתעודות הגניזה. אמנם היו קשרים והרבניים נעזרו בקראים שהגיעו לעמדות בכירות, אבל היחס אליהם היה מורכב, ומן התעודות עולה דווקא התנגדות רבה לקראים. הקיום השונה של מצוות, פסילת התורה שבעל-פה והיחס אליהם כאל מינים – כל אלה מביאים את המחבר לדחות את התזה המוצעת.
שני מאמרים עוסקים בתפיסת העולם של המשכילים היהודים. יותם כהן, במאמרו "'כננס על גבי ענק': יחסה של ההשכלה היהודית אל תרבות יוון ורומא", טוען שהמשכילים ביקשו להציג את העולם הקלסי של יוון ורומא כדגם לחיקוי, מתוך הערצה והערכה, כדי לעצב 'יהודי חדש'. להוכחת הטענה הזאת בוחן המאמר טקסטים שהתפרסמו בכתב העת המשכילי 'המאסף'. יחס זה של המשכילים לתרבות הקלסית שופך אור על רצונם של המכילים להשתלב – הם והציבור היהודי כולו – באקלים הדעות של תרבות אירופה, כדרך להשתלבות בחברה הסובבת.
ד"ר טל קוגמן כותבת על "משכילים יהודים מתבוננים בטבע: בין סיפור אישי למודל ספרותי של הנאורות". היא מנתחת סיפורים של התבוננות בטבע שכתבו משכילים. סיפורים אלה, המוצגים כחוויה פרטית, תואמים מודלים תרבותיים וספרותיים שהיו נפוצים בספרות האירופית. המודל הזה חיבר בין ההתבוננות בעולם הטבע לבין אמונה הדתית, בין אמונה בקיומם של חיים על גרמי שמים אחרים לבין גדולתו של האל, ובין התשוקה לטבע לבין מחקר הטבע. המאמר טוען, כי ערעור האותנטיות של הסיפורים לא הופך אותם לחסרי ערך תיעודי-היסטורי. נהפוך הוא, התבניות שבבסיס הסיפורים עשויות ללמד על המורכבות של ההקשרים התרבותיים, הספרותיים והלשוניים שבהם פעלו המשכילים, ועל עולמות החשיבה והרגש שלהם.
במדור ספרים ודברי ביקורת שש סקירות ספרים. פרופ' אורי ארליך על: עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן; פרופ' ראובן בונפיל על: Moshe Idel, Kabbalah in Italy, 1280-1510: A Survey; ד"ר אלה באואר על: Kenneth B. Moss, Jewish Renaissance in the Russian Revolution; ד"ר מאיר חזן על: דבורה הכהן, ילדי הזמן: עליית הנוער 1948-1933; פרופ' יוסף דן על: נועם זדוף (עורך), גרשם שלום ויוסף וייס: חליפת מכתבים 1948–1964; פרופ' יובל דרור על: טלי תדמור-שמעוני, שיעור מולדת: חינוך לאומי וכינון מדינה 1966-1954.
את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.
יכול לעניין אותך גם
