שנה עח, חוברת ב (תשע"ג)
בחוברת ציון, עח – ב (תשע"ג) ארבעה מאמרים וארבעה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, 'מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש', חוזר פרופ' יואל אליצור לתעלומה ארכאולוגית סביב כתובת וגלוסקמה שנתגלו בגבעת המבתר בירושלים בשנת 1970. במאמרו הוא בא לחזק את הדעה שבמערה נקבר מתתיה אנטיגונוס, המלך החשמונאי. אבה בר כהנא, מתומכי החשמונאים, הצליח להביא לירושלים את גופתו של המלך לאחר שהומת באנטיוכיה, וקבר אותו בסתר מפחד הורדוס. הוא גם הכין כתובת המתארת את הקובר ואת מעשיו, וסופו שנהרג בידי הורדוס ונקבר אף הוא במערה. המאמר חושף פרטים נשכחים על הנושא ומציע ניתוח מקיף חדש, המחזק את הזיהוי ומתמודד עם השקפות החוקרים שלא קיבלו את ההצעה.
ד"ר טלי ברנר, במאמרה 'ילדים בבית הכנסת ובטקסי החיים בראשית העת החדשה באשכנז: תרומתו של חקר הילדות לתולדות ישראל' מראה כיצד חקר חברת הילדים תורם למחקר ההיסטורי ואף יכול לשנות את התמונה המקובלת. היא מדגימה את דבריה בניתוח מקומם של הילדים בבית הכנסת ובטקסי החיים באשכנז בראשית העת החדשה, כגון שילוב ילדים בטקסי התפילה, מקומם של הילדים בחגים מסוימים כמו שמחת תורה ופורים, ושיתוף ילדים בחגיגות כמו ברית מילה וחתונה. מן הדוגמאות הללו לומדת המחברת שעיון בחברת הילדים מאפשר להתבונן על החברה מזוויות חדשות, וקוראת להעמקת הכיוון המחקרי הזה.
במאמרו 'דת וציונות בתקופת היישוב: סעיף שמירת השבת בחוזה החכירה של הקרן הקיימת לישראל עם ההתיישבות העובדת' דן פרופ' יוסי כץ בסעיף שהוכנס לחוזה החכירה של הקק"ל ושל קרן היסוד, שיש לשמור שבת במסגרות ציבוריות בקרקעות של הקק"ל. באמצעות מקורות ארכיוניים רבים המאמר סוקר את הרקע לכך, ותולה זאת בצורך לקרב את כלל הציבור היהודי למפעל רכישות הקרקע של הקק"ל, והחשש שהציבור בכלל, ובייחוד הציבור הדתי, לא יתרום לרכישות קרקע אם ייעשה בה חילול שבת בפרהסיה. המאמר מתאר את הקשיים לאכוף את שמירת השבת, את גבולותיו של הסעיף ואת המקרים שבהם ניסתה הקק"ל להעמיד מחללי שבת בפני בורר, ומשווה אותו לסעיף הדורש עבודה עברית בחוזה החכירה, שאף אותו התקשו המוסדות לאכוף.
במדור תעודה מפרסם פרופ' אהרן גימאני את התעודה '"דופי הזמן" לר' סעיד בן מוסא על מאורעות שנת תרס"ה' – תיאור של המצור על צנעא בשנת 1905 והקשיים שבפניהם עמדו יהודי העיר ויהודים שחיו מחוצה לה, שסבלו מן המצור יותר משאר התושבים. הרקע למצור היה הכיבוש התורכי של העיר והרצון של בני תימן לכובשה מחדש. במבוא לתעודה מביא המחבר עדויות רבות, מהן חדשות, על אירועי אותם הימים, שנחרתו בזיכרון של יוצאי תימן עקב הרעב הכבד וריבוי הנפטרים. התעודה העומדת במוקד המאמר שופכת אור חדש על מצבם של היהודים בכפרים שמחוץ לצנעא.
במדור ספרים ודברי ביקורת ארבע סקירות ספרים. פרופ' עדיאל שרמר על: יעקב זוסמן (בהשתתפות יואב רוזנטל ואהרן שויקה), אוצר כתבי-היד התלמודיים; פרופ' יעקב ברנאי על: Ada Rapoport-Albert, Women and the Messianic Heresy of Sabbatai Zevi 1666-1816; פרופ' הרווי גולדברג על: Sharon Vance, The Martyrdom of a Moroccan Jewish Saint; פרופ' מאיר מ' בר-אשר על: יוסף ינון פנטון, הפרעות בפאס או התריתל, ל' בניסן–ב' באייר התרע"ב.
את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.
יכול לעניין אותך גם
