שזר

שנה עז, חוברת ג (תשע"ב)

חוברת ציון, עז – ג (תשע"ב) היא חוברת נושא, ומאמרי החוברת ואחת מביקורות הספרים עוסקים בהיסטוריון שמעון דובנוב. בנוסף לכך מתפרסמים בחוברת רשימת זיכרון, חמש סקירות ספרים וסיכומים באנגלית.

את החוברת פותח מבוא של אחד העורכים, פרופ' עזרא מנדלסון, והוא עומד על התהליכים ההיסטוריוגרפיים של חקר שמעון דובנוב.

במאמרו 'כתיבת תולדות ישראל על פי דובנוב: בין המקומי לאוניברסלי' בוחן פרופ' דוד אנגל את השפעת מחקריו של דובנוב על הבנתנו כיום את קורות היהודים במזרח אירופה, לאור עיסוקו בזיקה בין הממדים המקומיים לממדים האוניברסליים של ההיסטוריה היהודית. לטענתו, המתח בין שני הממדים הללו הופך את דובנוב אקטואלי גם לימינו, ובכך הוא מסביר את העיסוק בו.

ד"ר סמיון גולדין דן ב'לאומיות ב"מכתבים על היהדות הישנה והחדשה" מאת שמעון דובנוב בהקשר הרוסי והפולני'. במאמרו הוא בוחן השפעות וגישות של הוגים רוסים ופולנים של הרעיון הלאומי על דובנוב. מהשוואת כתביהם בהיבטים שונים מעלה המחבר, שדובנוב וההוגים האחרים גדלו באווירה דומה ויש ביניהם השוואות רבות, עד שניתן לראות בדובנוב לאומי מזרח אירופי, ואף הוא הושפע מדגמים רעיוניים שהיו נפוצים בימיו. על רקע זה יש לנתח את חיבורו 'מכתבים על היהדות הישנה והחדשה'.

על 'השורשים הרוסיים של חיי שמעון דובנוב ושל מחשבתו' כותב פרופ' בריאן הורוביץ. ברור שדובנוב הושפע מסביבתו הרוסית, אך המחבר מברר כיצד שאל רעיונות רוסיים תוך ברירה זהירה של מה שנראה לו ודחייה של אחרים. המאמר בוחן את התאוריות הפוליטיות של דובנוב ביחס ללאומיות של התפוצות, מקבילות לא ישירות לספרות הרוסית של רעיונות המצויים בכתביו, ומסיים בשאלה אם ראה עצמו סופר רוסי, בפרט על רקע אהבתו לרוסיה ולשפתה, ומכריע שראה עצמו יהודי אף יותר מאשר רוסי.

ד"ר ולדימיר לוין דן בשאלה: 'הפולקס-פרטיי של שמעון דובנוב – סיפור של כישלון?'. הוא מתאר את הרקע לייסודה של המפלגה, שהוקמה בידי דובנוב, משרטט את מטרותיה ואת דרכי פעילותה, ועומד על הקשיים שבפניהם ניצבה, שהובילו לבסוף  דעיכתה. הוא תולה את כישלונה בעיקר במצע שלה, שכלל דרישות דמוקרטיות ותכנית לאומית. בתוך סבך הפוליטיקה המפלגתית היהודית, ולאור העובדה שמפלגות אחרות אימצו עקרונות רבים של המפלגה של דובנוב, לא הצליחה המפלגה לשרוד, אך רוחה נותרה בקרב מפלגות 'פולקס-פרטיי' מחוץ לרוסיה, שאימצו את האוטונומיזם של דובנוב.

ד"ר דימיטרי שומסקי כותב על 'ציונות במרכאות כפולות: האם היה דובנוב לא ציוני?'. כדי לענות על השאלה של  ציונותו של דובנוב, מברר המאמר מה הייתה הציונות בימיו של דובנוב ומתי ניתן היה להגדיר מישהו 'לא ציוני'. אכן, דובנוב התנגד לבכורה של המרכיב הטריטוריאלי הארצישראלי, ודגל בחיזוק החיים היהודיים באירופה. הוא דגל למעשה בשיטת 'גם וגם', כלומר גם ארץ ישראל וגם אירופה. על רקע חורבן יהדות מזרח אירופה מסיק המחבר שאפשר לראות ב'דובנוביזם' וב'ציונות' כעין שני ענפים של גזע אחד ולא מגמות מתחרות זו בזו.

            במדור דברי זיכרון משרטט פרופ' שמואל פיינר את דיוקנו ואת פועלו המחקרי של פרופ' רוברט ליברלס שהלך לעולמו לאחרונה (1944–2012).

במדור ספרים ודברי ביקורת שש סקירות ספרים. הסקירה הראשונה עוסקת בספר על דובנוב: ד"ר דימיטרי שומסקי על: אברהם גרינבוים, ישראל ברטל ודן חרוב (עורכים), ספרא וסייפא – שמעון דובנוב: היסטוריון ואיש ציבור. בחוברת עוד חמש סקירות ספרים. פרופ' אלברט באומגרטן על: Aharon Shemesh, Halakhah in the Making: The Development of Jewish Law From Qumran to the Rabbis; פרופ' אורה לימור על: מיכה פרי, מסורת ושינוי: מסירת ידע בקרב יהודי מערב אירופה בימי הביניים; ד"ר אילנה ורטנברג על: Elisheva Carlebach, Palaces of Time: Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe; פרופ' שאול שטמפפר על: מיכאל סטניסלבסקי, רצח בלבוב: פוליטיקה, דת ואלימות; וד"ר אבריאל בר-לבב על: אורן סופר, אין לפלפל! עיתון 'הצפירה' והמודרניזציה של השיח החברתי והפוליטי.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.