שזר

שנה עז, חוברת א (תשע"ב)

בחוברת ציון, עז – א (תשע"ב), הפותחת את שנתו השבעים ושבע של הרבעון, ארבעה מאמרים, שתי רשימות זיכרון וארבע סקירות ספרים.

המאמר הפותח, מאת פרופ' איל רגב, דן ב'דימויים העצמי של החשמונאים כמנהיגים דתיים'. על פי תיאורים ספרותיים, מטבעות של מלכי החשמונאים וממצאים ארכאולוגיים בארמונות החשמונאיים טוען המחבר, שהחשמונאים ניסו להציג את עצמם כלפי העם בעיקר ככוהנים גדולים וכמנהיגים דתיים, ופחות כמנהיגים פוליטיים. הדבר בא לידי ביטוי בהקפדה על טומאה וטהרה, בסמלים דתיים במטבעות ובהדגשת היבטים דתיים סביב מלחמותיהם. גישה זו השפיעה על האידאולוגיה החשמונאית ואף על תחושת הזהות של העם.

פרופ' ברכה יניב מתארת 'גלפי עץ יהודים במזרח אירופה', תופעה ייחודית למאות ה-18–ה-19. בתקופה זו גילפו אמנים יהודים ארונות קודש מפוארים ומרשימים, והמאמר בוחן את הרקע לתופעה ואת ההשפעות האמנותיות שעל פיהן עבדו האמנים. יהודים למדו את המלאכה משוליות שלא נקלטו בגילדות ועבדו אצלם באופן לא חוקי, ועם הזמן קמו גלפים יהודים, שלא כבתקופות קודמות. המאמר משווה בין בתי כנסת לכנסיות מבחינה אמנותית ועומד על הדגמים ממזבחי כנסיות, שהגלפים היהודים למדו מספרי דגמים, ששולבו בארונות הקודש. בסוף המאמר מובאת רשימה של הגלפים היהודים הידועים לנו.

ד"ר דורון אברהם כותב על 'לאומיות ויהדות בהגותו השמרנית של פרידריך יוליוס שטהל', יהודי מומר, משפטן וממנהיגי השמרנים הפרוסים והגרמנים. שטהל הפך לתאורטיקן של המחנה השמרני הגרמני, והמאמר בוחן את דיוניו על היהדות. המאמר מראה ששטהל הטמיע במחשבה השמרנית של אמצע המאה ה-19 ולאחריה את תפיסת היהדות כאומה, גישה שחייבה יחס שונה אל היהודים מן המקובל. משנתו השפיעה על היחס ליהודים ולזהותם ועל הרעיון של מדינת לאום יהודית.

ד"ר שי סרוגו בוחן את היחסים בין 'יהודים שאלוניקאים, יוונים שאלוניקאים ויוונים אנאטולים בנמל שאלוניקי, 1922–1925'. בהיסטוריוגרפיה על קהילת שאלוניקי מקובל שלמן שנת 1922 נדחקו פועלי הנמל היהודים מעבודתם, ואם קודם לכן היו רוב פועלי הנמל של שאלוניקי יהודים, הרי מעתה הוכנסו במקומם פליטים אנאטולים. מעיון במקורות חדשים, כמו עיתונים יומיים ותקנונים של אגודות פועלי הנמל עולה, שיהודים הוסיפו לעבוד בנמל גם בשנים שלאחר מכן, ונדחו מן העבודה בתהליך ממושך בעיקר למן שנת 1925 ואילך. המאמר מתבסס גם על דיון במודל של 'שוק עבודה מפוצל' לניתוח התהליכים בנמל שאלוניקי.

                במדור דברי זיכרון כותב פרופ' אהרן אופנהיימר  על פרופ' אריה כשר ז"ל, חוקר תקופת הבית השני, ופרופ' עזרא מנדלסון כותב על שני חוקרי תולדות יהודי פולין: פרופ' ישראל אופנהיים ופרופ' יעקב גולדברג ז"ל.

במדור ספרים ודברי ביקורת ארבע סקירות ספרים: פרופ' רון ברקאי על אילן שובל, 'עבדי המלך' – יהודים ומוסלמים בממלכת אראגון 1176-1076: אוכלוסיות מיעוטים בחברת ספר הגבול הנוצרית בימי הביניים; פרופ' יעקב ברנאי על ישראל ברטל וחיים גורן (עורכים), ספר ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, 1917-1800; ד"ר מאיר חזן על יאיר שפיגל, על המשמר: 'השומר הצעיר' במערכות ההגנה והביטחון, 1947-1920; פרופ' חמוטל בר יוסף עלYfaat Weiss, Lea Goldberg: Lehrjahre in Deutschland 1930–1933.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וכן סיכומי המאמרים באנגלית.