ההיסטוריה היהודית רואה בכישלון המרד הגדול, בשרפת בית המקדש השני ובחורבן ירושלים את ראשיתה של הגלות, ואת נקודת השבר המוחלטת בין יהודה לרומא. האם אכן נהגו המצביאים אספסיינוס האב וטיטוס הבן ביהודה בחומרה רבה משנהגו באויבים אחרים? מי נתן את ההוראה לשרפת בית המקדש ומה עלה בגורל מנורת המקדש? מה חגגו השליטים ברומא בתהלוכת הניצחון המרשימה שערכו ברחובות העיר? כיצד קשורים שער טיטוס והקולוסאום ברומא לחורבן ירושלים? האם הוטל מס מיוחד על היהודים ומדוע טבעו הקיסרים הפלאווים את דמותה של 'יהודה השבויה' על עשרות דגמי מטבעות?
יהודה השבויה: רומא והיהודים לאחר החורבן בוחן את היחס ליהודים על רקע המדיניות הרומית כלפי אויביה הרבים. מתוך מבט מעמיק וייחודי על התרבות הרומית, ועל נסיבות עלייתם לשלטון של הקיסרים הפלאווים, מציע המחבר ניתוח חדש ומקורי של היחסים בין היהודים לרומאים בדור שאחרי חורבן המקדש.
ד"ר דורון לופז, מורה ומרצה למעלה מעשרים שנה וחוקר את יחסי רומא והיהודים. זהו ספרו הראשון.
"חז"ל לא היו היסטוריונים דגולים": המחקר שעושה סדר בימים שאחרי החורבן, ראיון עם יצחק טסלר ב YNET
בין חורבן לבניין, כתבה מאת דורון לופז, מגזין סגולה, גיליון 133, אב תשפ”א, יולי 2021
"הרומאים לא היו חובבי ציון, אבל הם היו רציונלים" כתבה על הספר באתר YNET מאת יצחק טסלר 19-7-21
בין חורבן לבניין מאמר מאת דורון לופז בירחון סגולה, אב תשפ"א
החורבן, לא מה שחשבתם מאת מאיר בן שחר, מקור ראשון, י׳ באב ה׳תשפ״ב, 07/08/2022
ערב השקה לרגל צאת הספר, ד' באב תשפ"ב, 1.8.2022