ההיסטוריה והמשפט כצורות פרשנות של העבר וההווה הם שניים מן התחומים העיקריים שבהם מתחולל בשנים האחרונות מאבק על העיצוב המחודש של הזהות הישראלית.
שתי הדיסציפלינות מושפעות מן התהליכים והתמורות שעברו על החברה הישראלית, ובעיקר מדעיכתו של הסדר הפוליטי והחברתי במערכת היישובית, ומהשינויים המפליגים העוברים על הגושים האידיאולוגיים הישנים - שמאל, ימין, דתיים.
בתחום המשפט בא השינוי לידי ביטוי בהפיכת המשפט למרכיב דומיננטי בזהות התרבותית של המעמד הבינוני המבוסס, לצד כפירה בהנחות היסוד של המשפט הישראלי מצדם של ציבורים החשים דחויים מן המרכז.
התחום ההיסטורי מאופיין על ידי תהליכים מקבילים: עלייתה של היסטוריוגרפיה אקדמית, המנסה לבחון את העבר בכלים דיסציפלינריים, תהליך שזכה לכינוי 'שבירת מיתוסים' ; ולצידה עלייה של מה שמכונה ההיסטוריוגרפיה החדשה, המציגה את המחקר ההיסטורי כיחסי, מיגזרי ותלוי במנגנונים של כוח.
הדמיון בתהליכים העוברים על שתי הדיסציפלינות והתרומה האפשרית של מפגש ביניהן עומדים ביסוד קובץ זה.
מפגש זה בין היסטוריונים ומשפטנים יש בו כדי להעשיר את שני הצדדים בתובנות בעלות ערך לפעילותם האינטלקטואלית.
הקובץ כולל 19 מאמרים הנחלקים לארבעה שערים:
א. המשפט בחברה המסורתית. ב. היסטוריה של המשפט האמריקני. ג. משפט וטוטליטריות. ד. המשפט בישראל.
יכול לעניין אותך גם
