פרסים על שם יובל היימן ז"ל
פרסים אלה, המשלבים מצוינות באקדמיה ואהבת עם ישראל וארצו ותולדותיהם, מוענקים לזכרו של יובל היימן ז״ל שהיה חייל ומפקד בצה״ל. יובל מסר את חייו בגבורה בכ״ג בתמוז תשע״ד ברצועת עזה במבצע ׳צוק איתן׳ והוא בן 21 שנים.
יובל היימן ז"ל (תשנ"ג – תשע"ד)
בנם הבכור של זהרה ומשה. נולד בירושלים ביום כ"ח בסיוון תשנ"ג, 16 ביוני 1993. אח בכור לארבל, אשחר ולאלומה. נכד בכור ליוסף־יובל ולצביה טובי, וליהודה ולמלכה היימן.
נהרג בין ניר עם לשדרות – בקרב עם מחבלים במהלך מבצע צוק איתן והוא בן 21 שנים וחודש במותו, בכ"ג בתמוז תשע"ד, 21 ביולי 2014.
יובל היה דור רביעי לתושבי אפרת. הוא נולד בירושלים ומגיל שנתיים גדל והתחנך ביישוב אפרת. יובל היה תלמיד מצטיין וסקרן, הקדיש תשומת לב מלאה לכל אדם ולכל מעשה, שאף למצוינות, העשיר את עולמו והרחיב את אופקיו בלימודי המתמטיקה ובלימודי ארץ ישראל. הוא התעניין בגיאוגרפיה, בהיסטוריה ובארכיאולוגיה – תחומים שהשתלבו היטב באהבת המולדת שהייתה טבועה בו. יובל חש קשר עמוק אל הארץ והרבה לטייל ברגל בארץ וגם בחו"ל. הוא "צילם" בראשו את הנופים ואת המפות וידע להוביל אחרים ולהדריכם.
יובל אוהב האדם ידע למצוא נתיב ללב כל הסובבים אותו, הדומים והשונים. בכל דרכיו נהג בצניעות ובפשטות, בסבלנות ובסובלנות. האיר פנים לכולם והפגין רוחב לב. יובל היה רגיש מאוד למצוקות הקרובים לו במעגל המשפחתי המצומצם ובקרב חבריו, חייליו וחניכיו. הייתה בו בגרות הרבה מכפי גילו, הוא ניחן בחוש אחריות מפותח, היה בעל תושייה והקדיש תמיד מזמנו וממרצו יותר מן הנדרש.
לספורט היה מקום חשוב בעולמו. בילדותו השתתף בחוג כדורגל ובנעוריו הדריך את משתתפי חוג הכדורגל באפרת – ונהנה במיוחד מפעילות זו. יובל התגלה גם בכישרונו בריצה למרחקים ארוכים; הוא השתתף במרוצים וקבע שיאים חדשים. מחניך בתנועת הנוער "בני עקיבא" גדל להדריך בתנועה.
ביולי 2012 התגייס יובל לחטיבת "הצנחנים", עבר את הגיבוש ושובץ בגדס"ר (גדוד סיור) של הצנחנים בפלוגת חיל ההנדסה. הצבא הציב לפניו אתגרים פיזיים ונפשיים, יובל התמודד עימם ועד מהרה החליט להיות מפקד וקצין. כאשר ניתנה לו ההזדמנות יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות), סיים אותו בהצטיינות והחל לפקד על כיתת טירונים בפלוגת חיל ההנדסה של הצנחנים. יובל הכיר ביכולותיו ורצה לתרום למען הכלל. כמנהיג טבעי ידע לחבר בין אנשים ולרתום אותם למטרה מאהבה ולא מפחד. פקודיו אמרו שמעולם לא הרים את קולו, ובכושרו הפיזי שימש להם דוגמה.
מאפיינים אלו של יובל – היותו יהודי, ישראלי וציוני גאה, אהבתו לארץ ישראל, נופיה ואנשיה על מורכבותם וגיוונם – הנחו אותנו בבחירה להעניק פרס על שמו ולזכרו לחוקרים מתחום תולדות העם והארץ. הפרס מוענק בשיתוף מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.