פרס שזר לחקר תולדות ישראל
קול קורא
הגשת מועמדות לפרס שזר
לחקר תולדות ישראל לשנת תשפ"ד
מרכז זלמן שזר מעניק את "פרס שזר לחקר תולדות ישראל" לספר מקורי שיצא לאור בעברית, שאינו תרגום של פרסום קודם, או לכתב יד בעברית, העוסק בתולדות עם ישראל, אשר התפרסם בשנתיים שלפני מועד הענקת הפרס או שעתיד להתפרסם עד לתאריך כ"ח באלול תשפ"ד, 1.10.2024.
כתב היד או הספר יוגש בארבעה עותקים (שלא יוחזרו) למרכז זלמן שזר, ת"ד 4087, ירושלים, 9104002. יש לציין אם כתב היד או הספר זכו בפרס אחר. בנוסף, יש למלא את הטופס המקוון שלהלן.
תאריך אחרון להגשת המועמדות: כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד; 4.7.2024.
בכל שאלה ניתן לפנות ליותם: [email protected]
הזוכים
ד"ר אלכס ולדמן הוא זוכה פרס שזר לחקר תולדות ישראל לִשנת תשפ"ג, על ספרו: "הגימנזיסטים: חינוך, אקטיביזם וּמקורות האינטליגנציה היהודית באימפריה הרוסית". ד"ר ולדמן הוא היסטוריון המתמקד בַּהיסטוריה החברתית והתרבותית של היהודים דוברי הרוסית. ד"ר ולדמן משמש כיום כְּחוקר בַּמרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב וּבְמקביל מכהן כראש ההתמחות בְּהיסטוריה בתוכנית "שבילים", במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בִּבְאר שבע.
מנימוקי ועדת השופטים לקבלת הפרס:
הספר מתאר את תהליך התגבשותן של קבוצות מקרב הנוער הלומד לאינטליגנציה מגויסת ומחויבת לקהילה, תהליך שאינו קשור בהכרח למשבר כזה או אחר או למאבק בין זהויות סותרות.
'הגימנזיסטים' איננו ספר על נושא מרוחק; להפך – הוא מחקר היסטורי משמעותי, חדשני ומאיר עיניים בנושא ליבתי: 'היהודי המודרני' שחי בתחומי האימפריה הרוסית, בדגש על היהודים בתחום המושב. פרשנותו של ולדמן לתופעה והמקורות שמצא, פורצים אפיק חדש בדיון זה במסגרת קורותיה של היהדות החשובה, התוססת והגדולה ביותר במאה ה־19. ולדמן מאתגר את המושגים הישנים שבהם דוברה התופעה, את הדיכוטומיות שנוסחו לתיאורה, ופונה לחקר האוכלוסיות שלמטה במקום חקר האליטות, כמקור מחולל בלעדי. מצויד בידיעת השפה הרוסית על בוריה, הסתמך ולדמן על חומרים ארכיוניים חדשים, חלקם עוצרי נשימה, שאותם עימת עם המקורות הספרותיים והעיתונאיים בני התקופה שנכתבו ברוסית ובשפות נוספות, ונקראו על ידי יהודים רבים. עניין שיש בו משמעות כשלעצמה.
עד לספרו של ולדמן, התמקד המחקר בעיקר בבוגרי האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה כנקודת המוצא לתהליך יצירתה של פעילות חברתית יהודית. אלא שמוסדות אלו פעלו, רובם ככולם, מחוץ לתחום המושב. ולדמן הלך צעד אחד משמעותי אחורה – או למטה – ובחר אוכלוסייה עממית יותר, זו של תלמידי בתי הספר התיכוניים שפעלו בתוך המרקם החברתי היהודי בגבולות תחום המושב. התהליכים שהתרחשו בבתי הספר היו קשורים אפוא ישירות למתרחש סביבם, והם מסבירים את התפתחותם של האקטיביזם והמחויבות לחברה היהודית בקרב התלמידים. במקומות אלו, הגימנזיסטים הפכו למורים, למכיני הצעירים לקבלה לגימנסיה לעיתונאים, לסוכני קריאה, תוך שהם יצרו מעגלים מתרחבים של עוד ועוד צעירים יהודיים משכילים וקוראים.
בעיירות צמחה עיתונות יהודית ברוסית, פרחו ספריות משכיליות וספריות ציבוריות שהחזיקו גם בספרות רוסית. העולם הרוסי והעולם היהודי התקיימו אצל הגימנזיסטים ביחד תוך 'שותפות גורל של ממש', בניסוחו של ולדמן. הייתה זו מציאות חיים שלמה שהניחה בכפיפה אחת תודעה יהודית אקטיביסטית עם זיקה ישירה לעולם הרוסי על כל גווניו.
צילום: בר שחר
זוכה פרס שזר בשנת תש”פ
זוכת פרס שזר לשנת תשע"ח
זוכת פרס שזר לשנת תשע"ו
זוכה פרס שזר לשנת תשע"ה
זוכה פרס שזר לשנת תשע"ד
זוכה פרס שזר לשנת תשע"ג
זוכה פרס שזר לשנת תשפ"ג
זוכה פרס שזר לשנת תשפ"ב
זוכת פרס שזר לשנת תשפ"א