אפרת לדרפיין גלבוע היא סטודנטית במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב. זוכת מלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים לשנת תשפ"ג. עבודת הדוקטור שלה, השבתאות באיטליה (1675–1726), בהנחיית פרופ' יונתן מאיר, עוסקת בניתוח היסטורי ותיאולוגי של חוגי המקובלים הלוריאניים-שבתאיים במודנה וברג'יו שבאיטליה. אפרת מלמדת על קבלה, משיחיות והיסטוריה יהודית במסגרות שונות. היא תושבת הנגב, נשואה ואם לשנים.

נימוקי השופטים:

הצעת המחקר המסתתרת תחת השם 'השבתאות באיטליה 1675–1726' מציעה אתגר אינטלקטואלי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר. החוקרת מתכננת לחקור את השלב שאחרי מותם של שני מנהיגי התנועה השבתאית, שבתי צבי ונתן העזתי, בעיקר בעיר מודנה שבאיטליה. מתברר כי אברהם רוויגו במודנה ובנימין הכהן ויטאלי ברג'יו, השאירו עבורנו מקורות מרובים, תיאולוגיים והיסטוריים. תקופת המשבר שעוברת כל תנועה, בוודאי תנועה משיחית, לאחר שמנהיגיה נעלמים וציפיותיהם ותצפיותיהם מתרסקות, היא תקופה מרתקת מבחינת המחקר ההיסטורי והתיאולוגי. לאחר מותו של שבתאי צבי בשנת 1676 וכתגובת להמרת דתו, נוצרה תיאולוגיה משיחית מקורית באיטליה. אברהם רוויגו ממודנה ובנימין הכהן ויטאלי מרג'יו יצרו והנהיגו קבוצה של דמויות שבתאיות שעסקו בכתיבה על התורות השבתאיות ועל כתביו של נתן העזתי. הצעת החוקרת כוללת מחקר מקיף על המרכז השבתאי במודנה, על בית המדרש ברג'יו, ועל קבוצה של אישים הנעים בין איטליה לארץ ישראל עם רעיונות אלה.

החוקרת מציעה בעבודתה חקירה של כחמישים עשורים של פעילות שבתאית בצפון איטליה, על סמך מקורות שלא נחשפו או לא נחקרו עד כה, בהתאם לשאלות ההיסטוריות וההגותיות שהיא מעלה בהצעתה. החוקרת מתרכזת באזור שבו עסקו רבות באיסוף ושימור ההגות השבתאית, ויותר מכך – גם בהפצה של רעיונות אלה. גרשום שלום ותלמידיו החלו את המחקר בתחום זה, אולם נשאר חומר רב וחשוב שפיענוחו והנגשתו לחוקרים ולציבור, יתרמו רבות לתחומי ידע נוספים, זאת מעבר למשקל החשוב של חקירת רעיונות תיאולוגיים של התנועה השבתאית, ושל חקירת השפעות רעיונות אלה על אישים מרכזיים. המרחב האיטלקי הוא מרחב חשוב מאוד בחקר ההיסטוריה היהודית, בחקר העברת רעיונות ותהליכים, ובחקר החברה היהודית האיטלקית. מחקר זה עתיד להרבות ידע, הבנה וחומרים גם בתחומים אלה.  

החוקרת הרשימה מאוד, הן בהצגת המחקר שלה, הן בהבנה העמוקה של תהליך המחקר וגיבושו, והן בהבאת חומרי מחקר שלא נחקרו עדיין כהלכה או לא נחקרו כלל. היכולות שלה בתחום, הקריאה בכתבי היד, ההבנה ההיסטורית של התקופה והידע שלה בתחום המיסטיקה, מבטיחים לנו מחקר פורה שיעשיר את החוקרים בתובנות על תקופה זו ועל הנושאים שעולים בו.