ועדת הפרס ע"ש יובל היימן ז"ל על חדשנות מחקרית פורצת דרך בתחום תולדות עם ישראל, החליטה להעניק את הפרס לשנת תשפ"א לפרופ' אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב. מראשית דרכה המחקרית עוסקת פרופ' רוזין בבחינת החברה הישראלית בשנים שלאחר קום המדינה ובולטת בהתעניינותה בצדדים הלא פוליטיים של חברה זו, בייחוד בחברה היהודית.

תחומי מחקר אלה מתבטאים בכתיבתה: בספרה הראשון, "חובת האהבה הקשה – יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים", דנה פרופ' רוזין בנושאים שהעסיקו מאוד את החברה באותן שנים, ובכללם מדיניות הצנע ויחס החברה אליה, תדמיתם של עולים מארצות האסלאם בעיני התושבים הוותיקים ושאלת ההורות. כבר בספר זה הפנתה פרופ' רוזין את המבט אל העולם האישי והרגשי, אל המתח בין השאיפה לאחדות לאומית לבין הנטיות לאינדיווידואליזם ואל המתח בין הוותיקים ביישוב לבין המהגרים החדשים. גם בספרה השני, A Home for all Jews: Citizenship, Rights and National Identity in  the Young Israeli State, מציעה החוקרת התבוננות מעניינת בעיצוב האזרחות הישראלית דרך הפריזמה המשפטית ובעזרת מחקר מעמיק של רִגְשׁוֹת המהגרים החדשים ושל רִגְשׁוֹת הציבור הוותיק. העיסוק של פרופ' רוזין ברגשות, בעולם הפנימי של נשים וגברים כאחד ובהתמודדות של היחיד עם השלטון מעיד על השתלבותה היפה בתחום ההיסטוריה של הרגשות.

במחקרה הנוכחי, העוסק במשטר הרגשות הישראלי לנוכח הסכסוך היהודי-ערבי, מטמיעה רוזין כמה עקרונות מעולמות מתודולוגיים אלה. המחקר דן בסכסוך היהודי־ערבי מקום המדינה עד למלחמת 1967. אך אין בספר עוד דיון פוליטי על הסכסוך, אלא מחקר המעוגן במגוון מקורות ארכיוניים שבעזרתם בוחנת רוזין מה היו הרגשות של הציבור, כיצד חינכו את הילדים, כיצד הגיב הציבור היהודי לרצח רבין ומה הייתה תחושת הציבור בדרכו לקלפי בשנת 1996. זהו מחקר מקורי וחדשני שפותח צוהר לדרך שבה רגשות, כמו צער, שמחה, פחד וכעס השפיעו על תוצאות הבחירות של 1996, ובייחוד מבהיר כיצד הסכסוך המתמשך משפיע בדרכים רבות ושונות על חיי היום־יום, על הרגשות ועל ההחלטות של רבים, נשים וגברים כאחד.

הנושאים שחקרה פרופ' רוזין ושעודנה חוקרת, מעידים ללא ספק על חדשנות מחקרית מבוססת ועל מחקר ראשוני וחלוצי והם הולמים ביותר את פרס היימן ואת זכרו של יובל היימן ז"ל. 

פרס זה מוענק לזכרו של יובל היימן ז״ל, שהיה חייל ומפקד בצה״ל ומסר את חייו בגבורה בכ״ג בתמוז תשע״ד ברצועת עזה במהלך מלחמת ׳צוק איתן׳ והוא בן 21 שנים.