חנות הספרים
חפש בחנות
ספרים לשבוע הספר
מציג 493–504 מתוך 514 תוצאותSorted by latest
מבחר המחקרים מהווה מדגם מייצג להתייחסותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית אל מגון הסיבות והגורמים שחוללו את המרד ואל ההשתלשלות הנסיבתית שקדמה לו. המבוא הרחב נועד לפרוש לפני הקורא יריעה כוללת של התקופה ובבד בבד להציע תמצית עדכנית של הישגי המחקר, לרבות מבחר ביבליוגראפי שימושי, לוח כרונולוגי, מפות ואיורים.
יצא לאור בעקבות הכנס בנושא.
מגמות של חדשנות ואמונה לוהטת בייעודו של האדם לחולל תמורות מפליגות באורחות חייו, איימו למוטט סדרים חברתיים מסורתיים והסעירו את שלוותם של ראשי שלטון שמרניים. רוח תזזית...
וילהלם מאר, מהפכן רדיקל ואיש עט מן השנונים שהיו בגרמניה באמצע המאה הי'ט, הוא מדמויות המפתח בתולדות שנאת היהודים, שסיפורה היה לוט עד כה בערפל. הביוגרפיה שלו שופכת אור על הקשר המורכב שבין התקופה, המאה ה-י"ט, ובין מקומה של 'הבעיה היהודית'.
החינוך עמד במרכז התעניינותו ועשייתו של זלמן שזר. עם קום המדינה נתמנה לשר החינוך והתרבות הראשון של ישראל, ומשפרש מן הממשלה ונבחר להנהלה הציונית, עמד במשך שנים בראש המחלקה...
תולדות קהילות ישראל בארצות האיסלאם בראיה היסטורית אובייקטיבית. על היצירה התרבותית הסגולית, ועל דרכי ההתפתחות החברתית, שיסודות מסורתיים ומלכדים מילאו בהן תפקיד רב לאין-ערוך לעומת ההתפתחות הדינמית יותר ומלאת המאבקים והסתירות של הקיבוצים היהודיים במדינות אירופה.
בין המאה ה-18 למאה ה-19 - מאז ערב המהפכה האמריקנית (1776) ועד להקמת מקוה-ישראל (1870) עוברים על עם ישראל שינויים מרחיקי-לכת. היהודים חדלים להיות קבוצה בעלת מעמד מוגדר, כפי שהיו...
ההיסטוריה הייחודית של יהדות בריטניה בעת החדשה - אשר פותחת בשנים 1655-1657, עם חזרתה הפומבית ליהדות של קבוצת אנוסים בלונדון ושליחותו מאמשטרדם של רבי מנשה בן ישראל - ידועה אך...
יש שתי גישות קוטביות אל הנושא הסבוך כל כך של רציפות השנאה ליהודים. הגישה האחת היא זו שנתגבשה בתפיסה המסורתית היהודית, דהיינו 'כל האומות שונאין את ישראל' (בראשית רבא סז...
על יצחק בער, אחת מן הדמויות המופלאות של 'חוכמת ישראל' במאה העשרים, זקן ההיסטוריונים היהודים.
בשל גישתה הביקורתית-היסטורית למסורת היהודית ולמורשתה, חכמת ישראל טומנת בחובה בעיות רוחניות והגותיות.
בנושא שתי כרוניקות יהודיות-ספרדיות קצרות שהתפרסמו בילקוט 'סדר החכמים וקורות הימים' של א' נויבאואר (תרמ"ח, 1887).