בימי הביניים שימש היין לא רק כמעדן אלא גם כחלק מן התזונה היומיומית. תנאי האקלים של גרמניה וצפון צרפת ('אשכנז' בספרות היהודית), כמו גם תנאים דמוגרפיים פשוטים, הכבידו מאוד על אספקת יין כשר.
היין בימי הביניים בא להסביר כיצד השכילו היהודים להתגבר על הבעיות הללו. הספר פותח בתיאור נרחב של גידול הגפן ועשיית היין בימי הביניים: ייצורו, הכלים ששימשו להכנתו, הובלתו, תחליפיו ועוד. הוא בוחן גם את הקשר ההדוק באותה העת בין היישוב היהודי לאזורי גידול הכרמים בצרפת ובגרמניה. לאחר מכן הוא דן בהתפתחות ההלכה בסוגיות יין נסך, במאבק בין עקרונות לאילוצים, בתמורות בעולם העיון ובתוצאותיהן בעולם המעשה, וכן ביחסי הגומלין שבין ההלכה שנידונה בין כותלי בית מדרשם של בעלי התוספות לבין המנהג הרווח. הספר הנוכחי עוסק בשאלה איך השכילו היהודים לספק לעצמם יין כשר, לעומת ספרו הקודם של המחבר על נושא היין, שבו דן בשאלה כיצד הצליחו יהודי אשכנז בימי הביניים לספק יין לשכניהם הנוצרים. זהו מחקר ראשון המנתח את המקורות היהודיים בדפוס ובכתבי יד על היין באשכנז בימי הביניים והבעיות ההלכתיות שהתעוררו בעקבותיו על רקע המחקר המודרני של החקלאות והכורמות בימי הביניים.
חיים סולוביצ'יק מופקד על הקתדרה למחקר בהיסטוריה של עם ישראל ובספרותו על שם משפחת מֶרקין בישיבה אוניברסיטה בניו יורק. ספריו הקודמים: 'יינם: סתם יינם של גויים – על גלגולה של ההלכה בעולם המעשה' (עלמא/עם עובד); 'הלכה, כלכלה ודימוי-עצמי: המשכונאות בימי-הביניים' (מאגנס); 'שאלות ותשובות כמקור היסטורי' (מרכז זלמן שזר).