שזר

גיליון מיוחד: יהודים וערבים במזרח התיכון 

עורכת ראשית: איריס רחמימוב

עורכות-אורחות: אביגיל יעקובסון וליאת קוזמא

- 

תוכן

3 דבר המערכת

4 אביגיל יעקובסון וליאת קוזמא / יהודים וערבים במזרח התיכון: היסטוריה חברתית ותרבותית 

8 ירון בן-נאה / "הלא אנחנו אנשי המזרח נקראים ומה לנו לדרך הצרפתים העליזים": מאבק על זהות בקהילת בגדד, 1914-1890

22 עידו הררי / אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים

34 קימי קפלן / חרדים-קנאים וערבים - מציאות ודימוייה

44 גאולה אלימלך / הגלות בראי יצירותיהם של סמיר נקאש ועבד אל-רחמן מניף

58 קציעה עלון / "עכשיו אני רוצה לדבר בשפתי ששכחתיה" אבל "הערבית שלי אלמת": השימוש בשפה הערבית בשירה המזרחית

66 אלי אושרוב / אברהם הפלסטיני מהרברט סמואל ועד אוסלו: סמל משותף במרחב מחולק

82 אמין ח'לף ודותן הלוי / כגרים בארץ: בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" ותלמידיו הערבים, 1939-1870

100 אלון קונפינו / החול החמים של חוף טנטורה: היסטוריה וזיכרון בישראל אחרי 1948

120 אורנה כהן / "אין אנחנו יכולים לסגור בפניהם את הדלת": מפלגת העבודה וההחלטה לצרף לשורותיה חברים ערבים

133 ביקורות ספרים 

141 התקבלו במערכת 

זמנים גיליון 135, קיץ 2016

יהודים וערבים המזרח התיכון

גיליון מורחב זה של כתב העת זמנים מוקדש לבחינת מפגשים מסוגים שונים בין ערבים ליהודים במאות התשע-עשרה והעשרים. במרכזם של כמה מאמרים בגיליון זה עומדים קונפליקט ואובדן מסוגים שונים, ולצדם מציגים חלק מהכותבים יחסי גומלין בשגרת החיים של שתי הקהילות, כגון אימוץ פריטי לבוש ומטבעות לשון, שאיפה משותפת למודרניזציה חקלאית ופיתוח קשרי מסחר ענפים.

חלקו הראשון של הגיליון עוסק ביהודים המשוקעים בתרבות ובשפה הערבית. הוא נפתח במאמרו של ירון בן-נאה, שמעביר את הדיון מהמרחב הארץ-ישראלי-פלסטיני לעיראק, ומתמקד בקהילה היהודית בבגדד ובאופן שבו התבוננה הן בקהילה הערבית-עיראקית שסביבה והן בתהליכי המודרניזציה שעוברים על הקהילה היהודית. המאמר מציב במרכזו את הרב שמעון אגסי, מחשובי הרבנים בבגדד. מאמריהם של קימי קפלן ושל עידו הררי עוסקים ביחסים שבין ערבי פלשתינה/ארץ ישראל לבין הקהילה החרדית. יחסים אלה שבין תושבי הארץ הערבים ובין אנשי "היישוב הישן" בירושלים אופיינו לעתים בקרבה ובטשטוש של גבולות. מאמרה של גאולה אלימלך מתמקד בהשוואה בין סופרים כותבי ערבית: סמיר נקאש היהודי שנולד בבגדד והגיע לישראל בגיל 13, ועבד אל-רחמן מֻניף הסעודי שגלה מארצו עקב התנגדותו למשטר. אלימלך בוחנת את מושג "הגלות" ואת הדרכים שבהן שזרו שני הסופרים את תחושת הגלות וחוסר השייכות אל תוך כתיבתם. מאמרה של קציעה עלון חותם את החלק הראשון ובוחן את נוכחותה המתעתעת של הערבית בשירה המזרחית בעברית.

חלקו השני של הגיליון עוסק במרחב המקומי, הישראלי-פלסטיני, והדרכים שבהן השפיעה הציונות על הפלסטינים. חלק זה נפתח במאמרו של אלי אושרוב, העוקב אחרי דמותו של אברהם-אבראהים בתרבות הפלסטינית ובהיסטוריוגרפיה שלה. במאמרם המשותף מתמקדים אמין ח'לף ודותן הלוי בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" ומביאים את סיפורם הנשכח של התלמידים הערבים שלמדו במוסד למן התקופה העות'מאנית ועד ימי המנדט. הם בוחנים כיצד נתפש בית-הספר החקלאי בעיני האוכלוסייה הערבית, ומאתגרים את הסיפר ההיסטורי המקובל של מקוה ישראל. מאמרו של אלון קונפינו בוחן כיצד השתמר הכפר טנטורה בחיי היומיום של בני קיבוץ נחשולים שהתיישבו על אדמותיו, וכיצד הודחק זיכרונו ודעך. את הגיליון חותם מאמרה של אורנה כהן, הבוחנת לעומק את הוויכוח שהתקיים בקרב בכירי מפא"י ומפלגת העבודה בשאלת צירופם של חברים ערבים לשורות המפלגה. כפי שמראה כהן, הדיון נמשך מראשית שנות ה-50 ועד שנות ה-70, ורק בשנת 1973 התקבלה החלטה לפתוח את שערי מפלגת העבודה בפני כלל האזרחים הערבים.

כתיבת ההיסטוריה המשותפת של המרחב המזרח תיכוני והישראלי-פלסטיני, תוך התעמקות והתמודדות עם היבטים שונים של התרבות, הספרות, הפוליטיקה, החינוך וחיי היומיום של יהודים וערבים, אינה מתכחשת כמובן למרכזיות הרבה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני – שמאפיל באופן תמידי על הקשרים שהתקיימו ומתקיימים במרחב זה. עם זאת, הגיליון הזה מצטרף למגמה הקוראת לבחינה כוללת ומורכבת יותר של ההיסטוריה, וגם של מציאות חיינו העכשווית, באופן שמעודד דיאלוג וקריאה מחודשת של היחסים הטעונים שבין יהודים לערבים במרחב מעורב זה.

בגיליון גם סקירות ספרים חדשים בנושאים היסטוריים וכן איורים מאירי-עיניים לכל אחד מהמאמרים. זמנים: רבעון להיסטוריה יוצא לאור בשיתוף פעולה בין בית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה והחברה ההיסטורית הישראלית.