שמותיהם של ה"נודע ביהודה" וה"חתם סופר" מוזכרים בבתי מדרשות בכל יום ויום עד לימינו. הרב יחזקאל לנדא (1713–1793) והרב משה סופר (1762–1839) הנהיגו בזה אחר זה את החברה היהודית המסורתית באירופה וזכו להשפעה ולמעמד של "גדולי דור" – לדורם ולדורות.
מהנודע ביהודה לחתם סופר: הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן מבקש לתאר את דרכי כתיבת ההלכה של השניים בתוך ההקשרים ההיסטוריים שבהם פעלו, מראשית לימודו של הנודע ביהודה בקלויז של ברודי ועד לפטירת החתם סופר כעבור כמאה ועשר שנים.
החיבור מנסה לפענח את פסיקות ההלכה של שני האישים בהקשרים שבהם התחנכו ופעלו, אך גם, ובמקביל, בלב הצמתים ההיסטוריים הסוערים של העת החדשה שבהם ניצבו: השבתאות האירופית, מחקר מדעי-אמפירי, קבלת האר"י, חסידות הבעל שם טוב ותנועת ההשכלה היהודית.
המחבר, ד"ר מעוז כהנא, למד ולימד בכמה ישיבות. מלמד היסטוריה יהודית של העת החדשה המוקדמת בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלו, שעליה מבוסס הספר הנוכחי, זכתה בפרס פולונסקי, בפרס אריך קולקה, בפרס אלן ברונפמן, בפרס ע"ש יעקב כ"ץ מטעם מכון לאו בק, ובפרס א"א אורבך מטעם קרן הזיכרון לתרבות יהודית.