מניתוח תמורות חברתיות ותרבותיות בשלהי המאה הי"ז – התגבשותה של מנהיגות חילונית, מתחים בין הדת העממית לדת העילית והשפעה הדדית בין יהודים לנוצרים – מסיק המחבר שיש לתארך את ראשית המודרנה כמאה שנה קודם למהפכה הצרפתית בשנת 1789. מסורת ומהפכה מנתח את המודרניזציה היהודית באספקלריית הטקסים הדתיים שנהגו במאות הי"ז–הי"ט. הוא דן בתפקידו המשתנה של הפולחן, ומראה שבמשטר הישן היה לטקסי הדת תפקיד מעצב בהשקפת עולמה של הקהילה המסורתית. החיבור מתחקה אחר כוח עמידתם של ערכים מסורתיים ואחר המאבק של המיעוט היהודי על שימור זהותו כנגד כוחות המודרניזציה המאיימים לחסלו. הוא מבוסס על מגוון עשיר של מקורות רבניים וקהילתיים ומציג דיון בנושאים שטרם נדונו, כגון מגמות בהלכה ובמנהג, חדירתה של קבלת האר'י באלזס-לורן והליטורגיה לגווניה. הדיון פותח צוהר להבנת תפקידה של הדת בתמורות הגורפות שהתחוללו באותם ימים ופתחו עידן חדש בתולדות היהודים.
חיים ברקוביץ מכהן כפרופסור להיסטוריה יהודית וכראש המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (ארצות הברית). פרסם מחקרים על יהודי צרפת ועל תולדות ההלכה והמנהג בעת החדשה המוקדמת.