שזר

בעל התניא – רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד מתאר את מפעל חייו של מי שנחשב מייסדה של חסידות חב"ד. רבי שניאור זלמן מלאדי (1747–1812) החל להנהיג חסידים ברוסיה הלבנה באמצע שנות השמונים של המאה השמונה עשרה, והפך בתוך שנים אחדות למנהיג חסידי בעל השפעה עצומה, שאלפי חסידים נוהים אחריו. בהשראתו הייתה חסידות חב"ד לזרם מובחן ובעל ייחוד מובהק בקרב תנועת החסידות.

בעל התניא עוקב אחר תהליך עלייתו של רבי שניאור זלמן לעמדת מנהיגות, מתאר ומאפיין את דרכו כמנהיג של חסידים ובוחן את מעורבותו בעסקי הכלל של יהודי רוסיה. שני פרקים של החיבור מוקדשים להגותו של רבי שניאור זלמן, מתוך חתירה לעמוד על דרך עבודת ה' שאותה הוא ביקש להנחיל לחסידים. דיון מקיף מוקדש בחיבור לחלקו של רבי שניאור זלמן בסכסוך בין החסידים למתנגדים, ובכלל זה העימות עם הגאון מווילנה, שני המאסרים שנאסר והחקירות שנחקר בידי השלטונות. עוד דן החיבור בסכסוך המר שפרץ בין רבי שניאור זלמן ובין רבי אברהם מקליסק, מנהיג החסידים בארץ ישראל, בעמדה שנקט רבי שניאור זלמן בימי מלחמת נפוליון ברוסיה, ובמלחמת הירושה שפרצה לאחר מותו בין בנו בכורו ובין בחיר תלמידיו. בעל התניא הוא הניסיון הראשון, מזה למעלה ממאה שנים, להציע מונוגרפיה מקיפה על רבי שניאור זלמן מלאדי, אחד מגדולי מנהיגיה של החסידות בכל הדורות.

עמנואל אטקס הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2010. בין ספריו: ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר (מאגנס, תשמ"ב); יחיד בדורו: הגאון מווילנה – דמות ודימוי (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח); בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה (מרכז זלמן שזר, תש"ס).