שזר

שמואל יוסף עגנון (1970-1887) הוא גדול הסופרים העברים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
הספר מגולל את תולדותיו של עגנון וסוקר את התפתחות יצירתו בתחנות השונות שבהן חי ופעל – גליציה המזרחית, ארץ ישראל (יפו וירושלים) וגרמניה.
מעוגן בעולמה של יהדות מזרח אירופה, מעורה כל כולו בתרבות המסורתית, אך גם קשוב למציאות היהודית המשתנה, חושף עגנון בסיפוריו את המתח ואת הקיטוב של הקיום היהודי המודרני, הנתון בתהליכים דרמטיים של שינוי ומשבר.בכישרונו הספרותי העצום ובסגנון שאין מלוטש ממנו העניק לנו עגנון במשך יותר משישים שנות יצירה שפע בלתי נדלה של סיפורי מופת, את הרומנים הגדולים של הספרות העברית במאה העשרים וכן חטיבה רבת ערך של ספרי כינוס וזיכרון.

ההתבוננות המשולבת בכתיבה ובחיים, שאותה מציע הספר, מעניקה לקורא הזדמנות לגלות מחדש את עולמו של הסופר, התופס מקום כה בולט בספרות העברית ובתרבות היהודית המתחדשת.

דן לאור הוא פרופסור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע'ש יעקב ושושנה שרייבר. כיהן כראש החוג לספרות עברית וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח ע'ש אנטין. ספרו 'חיי עגנון' יצא לאור בהוצאת שוקן ( 1998) וזכה בפרס ע"ש יצחק בן-צבי לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל.