חסידות ומורדות סוקר בפרספקטיבה היסטורית רחבה ותוך השוואה למציאות בחברה הנוכרית מכלול של היבטים: תדמית האישה, מבנה התא המשפחתי, גיל נישואין, מקומה של האישה במשפחה ובחברה ומקומה בכלכלה ובחיי הדת, השכלתה, חלקה בטקסים המשפחתיים, אלימות כלפי נשים, מקומן של הגרושה והאלמנה החברה, ועוד. בין מכלול הנושאים הללו קיימים קשרים פנימיים הדוקים.
חסידות ומורדות מתאר תמורה מרשימה במעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי הביניים, בעיקר בין השנים 1300-1000. בתקופה זו חל שיפור במעמדה בהשוואה לתקופה התלמודית ולמעמדה בארצות האסלאם בימי-הביניים. שיפור זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים של החיים. גם הדימוי העצמי של הנשים נשתנה לבלי הכר והצלחתן עלתה על המשוער. אם במאה הי"ב הן תוארו כ'חסידות וטהורות', בשל חלקן החשוב בקידוש השם בגזירות תתנ'ו (1096), הרי במחצית השנייה של המאה הי'ג התלוננו חכמים שמקצת הנשים 'שחצניות ומורדות'. במרכז חיבור זה עומדות התמורות שחלו במעמד הנשים והניסיונות להצר את צעדיהן.
חסידות ומורדות משחזר את קולן של הנשים היהודיות עצמן, שלא נשמע על אף מקומן החשוב במשפחה ובחברה. אין בידינו כל חיבור שיצרה אישה יהודיה בימי-הביניים (תקופה של כאלף שנים!), ואף לא ספר אחד מאותה העת העוסק במעמדה במשפחה ובחברה. שחזור זה מתבסס על מגוון של מקורות, המאפשרים לשרטט את מעמדה של האישה היהודיה באירופה בימי-הביניים, אף אם לעתים תמונה זו חלקית בלבד.
המחבר, פרופ' אברהם גרוסמן, הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשנ"ז. בין מחקריו: חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשמ"א; חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשנ"ה.
יכול לעניין אותך גם
