שזר

'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש להציע את הרקע ההיסטורי שהביא לצמיחתה של קהילת היהודים בבבל, עד להפיכתה לחשובה שבתפוצות ישראל במשך מאות רבות של שנים.

מפעלה הספרותי המונומנטאלי של קהילה זו, התלמוד הבבלי, תרם תרומה מכרעת לעיצוב מערכת האמונות והדעות של העולם היהודי, במסגרת ספרותית הנלמדת והנחקרת עד היום.

אף על פי כן לא זכתה קהילת היהודים בבבל לסקירות ולמבואות היסטוריים במידה המתקרבת לאחותה, קהילת היהודים שבארץ ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד.

'יהודי בבל בתקופת התלמוד' מבקש לצייר את דמותה החברתית-התרבותית של הקהילה היהודית בבבל בתקופת התלמוד.

הדיון מתמקד בתולדות היהודים בבבל וביחסם לחברה הסובבת ולתרבותה.

הפרק הראשון סוקר את הרקע הפוליטי והחברתי מראשית דרכה בשלהי ימי הבית הראשון ועד לימי הממלכה הפרסית הסאסאנית, בפרק הזמן המוגדר אצלנו ראשית תקופת התלמוד, כלומר המחצית הראשונה של המאה הג' לספה"נ.

הפרק השני עוקב אחר ההתפתחות הרוחנית והיצירה היהודית הספרותית בבבל עוד לפני תקופת התלמוד.

שלושת הפרקים הבאים מוקדשים לבדיקת היבטים שונים של חיי החברה היהודית בבבל בתקופת התלמוד: מוסדות ההנהגה הארציים והמקומיים ; המבנה הקהילתי המקומי ; השירותים שהעניקה הקהילה לציבור היהודי הרחב ; המרכיבים החברתיים השונים בציבור היהודי, והמגע התרבותי והחברתי עם העולם הלא-יהודי על כל רבדיו החברתיים.

הפרק האחרון דן בהתהוותן של ישיבות בבל ובמעמדם של חכמי היהודים בעיני תלמידי בית המדרש ובקרב הציבור היהודי כולו.

מטרת הספר לאפשר לקורא להכיר הכרות ראשונית את קהילת היהודים שמילאה תפקיד מכריע בגיבושו של העם היהודי לדורות, ולהבהיר במה זכתה דווקא קהילה זו למלא תפקיד כה מכריע בעיצוב דרכו של העם היהודי.

 -

ישעיהו גפני משמש פרופסור-חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. המחבר נולד השנת 1944 ועלה לישראל בשנת 1958. פרסם מאמרים רבים על ההיסטוריה החברתית והדתית של עם ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, ועל הזיקה שבין קהילות ישראל בתפוצות ובין המרכז שבארץ ישראל.