הרב משה שמואל גלאזנר (1856–1924), נינו הבכור של החת"ם סופר, שהיה רב קהילת קלויזנבורג (קלוז'), הוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. גלאזנר, אז כבר רב ותיק, פוסק וראש ישיבה, ערער גם על עקרון ההתבדלות של האורתודוקסיה ההונגרית, ועורר התנגדות רבה בקרב עמיתיו. פרק סוער זה, שנחתם בהתפטרות ובעלייה לירושלים, עומד במרכז הספר.
מפרשבורג לירושלים משרטט את דיוקנו של אדם תקיף וחריף, שראה ברציונליות, בהומניזם ובלאומיות יסודות מובהקים של המסורת שקיבל מרבותיו. המחקר מפגיש את הקורא עם האגף המודרניסטי והנשכח של האורתודוקסיה ההונגרית ועם השיח הרבני של התקופה, הנע בין מודרניות ולאומיות לתרבות שמרנית. אגב כך נחשפים פרקים עלומים בתולדות האורתודוקסיה ההונגרית, שהשפיעה על ה'חרדים' עד ימינו: חלקם של היהודים בהתגבשות הלאומית של הממלכה ההונגרית, התפתחותה של היהדות האורתודוקסית בהונגריה סביב מפנה המאה העשרים ב'אוברלנד' וב'אונטרלנד', והטלטלה שחוללה בקרבה מלחמת העולם הראשונה.
ד"ר יואב שורק, העורך המייסד של כתב העת להגות ומדיניות 'השילוח', הוא חוקר והוגה דעות, צאצא למשפחות רבנים הונגריות. ספרו 'הברית הישראלית' (2015) עסק בגיבושה של
קומה ישראלית למסורת היהודית. 'מפרשבורג לירושלים' הוא עיבוד מורחב של עבודת הדוקטור שכתב באוניברסיטת בן־גוריון.