שזר

תוכן

295 ורד נועם / ההשכיחו חכמינו את זכר החשמונאים? עיון מחודש בשאלה ישנה & מאמר פתוח לקריאה 

335 מרדכי עקיבא פרידמן / תלונה לסלטאן על ר' אברהם בן הרמב"ם

391 מעוז כהנא / שבתי צבי איש ההלכה

435 זהר שביט / הילכו יחד בלתי אם נועדו? הוצאתו לאור של הקובץ הדו-לשוני של אליעזר בן-יהודה וחיים קלמי

- 

עיונים בהיסטוריה

463 כנה ורמן /  רדיפה דתית: עיונים בהיסטוריוגפיה עתיקה ומודרנית

-

ספרים ודברי ביקורת

497 קימי קפלן / חיבורים מקיפים על תולדות יהודי אמריקה: הקשרים ומאפיינים

509 נדב נאמן / טלי אורנן, שמואל אחיטוב, אסתר אשל וזאב משל, לה' תימן ולאשרתו: הכתובות והציורים מכנתילת עג'רוד ('חורבת תימן') בסיני

515 יוסף שצמילר / מגנזי אירופה, ההדיר והוסיף מבואות שמחה עמנואל

517 חיים סעדון / משה חלמיש, משה עמאר ומוריס רומני (עורכים), יהודי אלג'יריה ולוב

523 ירון בן נאה / אביעד מורנו, אירופה ממרוקו: הפרוטוקולים של הנהגת קהילת יהודי טנג'יר (החונטה) 1864-1860

529 דב שוורץ / Marc B. Shapiro, Changing the Immutable: How Orthodox Judaism Rewrites its History 

532 מרגלית שילה / מאיר חזן, מהפכת הענוות: אישה ורובה בארץ ישראל, 1945-1907

-

540 מספרות המחקר

544 ספרים שהתקבלו במערכת

XXV  תקצירים באנגלית

בחוברת ציון, פא, ג-ד (תשע"ו), חמישה מאמרים ושבעה מאמרי ביקורת.

המאמר הפותח, 'ההשכיחו חכמינו את זכר החשמונאים? עיון מחודש בשאלה ישנה', מאת פרופ' ורד נעם, טוען כי יש הבדל בין היחס הפרושי לחשמונאים בימי הבית השני לבין יחסם של חכמי המשנה והתלמוד אליהם. המאמר מנתח כמה מסורות פרושיות ששרדו מימי הבית ונשמרו בספרות חז"ל ואצל יוסף בן מתתיהו. מן הדיון עולה כי ספרות חז"ל עיבדה את הסיפורים הללו בהתאם למגמותיה. הסיפורים הקדומים מביעים הערצה לאישיותם ולהישגיהם של מנהיגי החשמונאים מן הדור הראשון והשני, ביקורת מתונה על ינאי ויחסו לפרושים ותוכחה כלפי מלחמת האחים שהפילה את הממלכה בדור הרביעי. ספרות חז"ל שימרה אמנם את עקרון ההבחנה בין הדורות השונים, אבל מחקה לגמרי, ובמכוון, את דמויות המקבים, בני הדור הראשון של החשמונאים; ציירה את הורקנוס, המנהיג בן הדור השני, בדמות חכם תוך העלמה של הישגיו המדיניים והצבאיים; הקצינה את התיאור השלילי של ינאי כאויב החכמים; וקשרה את תיאור מלחמת האחים אל עולמה ההלכתי. מסקנת המאמר היא שחכמים אמנם הוקירו את הניצחון החשמונאי אבל סירבו להאדיר את גיבוריו, ואת תולדות השושלת הציגו בזיקה לעולמם שלהם, שהחכמים ולימוד התורה במרכזו.

על נושא קרוב, 'רדיפה דתית: עיונים בהיסטוריוגרפיה עתיקה ומודרנית', כתבה פרופ' כנה ורמן במדור 'עיונים בהיסטוריה'. המאמר מתמודד עם תזה של פרופ' סילבי הוניגמן, שבספרה האחרון טענה ‒ בניגוד לעדותם של ספרי מקבים א' וב' ולמקובל במחקר ‒ שמעולם לא הייתה רדיפה דתית מצד אנטיוכוס סביב שנת 167 לפני סה"נ וכי המרד פרץ מסיבות כלכליות. לשאלה זו יש השלכות נרחבות על הבנת המאבק החשמונאי בשלטונות מכאן, ועל מוצאם, טיבם, אמינותם ומגמותיהם של ספרי המקבים מכאן. המאמר בוחן את הטיעונים והראיות של הוניגמן ומבקש לדחותם, ותוך כך מביא בפני הקורא שחזור מקיף של השתלשלות האירועים.

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן, במאמרו 'תלונה לסֻלטאן על ר' אברהם בן הרמב"ם', מתאר בפירוט תלונה שהגישו מתנגדיו של ר' אברהם בן הרמב"ם נגדו. המאמר מהדיר את המקור, מתקן את התִארוך של האירוע לאור מקורות חדשים, ודן במהות התלונה וברקעה. מן הדיון עולה תמונת המאבקים על הנהגת יהודי מצרים, ניסיונותיו של ר' אברהם לשנות את סדרי התפילה המקובלים ברוח משנתו החסידית, ההתנגדות שקמה למעשיו, והקשרים של היהודים עם השלטונות.

ד"ר מעוז כהנא כותב על 'שבתי צבי איש ההלכה'. המאמר מביא מקורות של שבתי צבי וכן עדויות ישירות עליו המעידים על הקפדתו בפרטים שונים של ההלכה. לדוגמה, איסור לצום שבת שלמה, הדלקת נר בשבת, אמירה לגוי וחציצה בנטילת ידיים. המאמר מנתח את אישיותו של שבתי צבי, הן לפני המרתו הן לאחריה, ולומד מן השיח ההלכתי של שבתי עם עצמו ועם קהלו על גישתו המשיחית ועל תפיסתו שהוא מצוי במסגרת של 'הלכות מקדש' ומותר לו לעשות דברים שנהגו רק בו, דוגמת אכילת חֵלב. מן הדיון עולה ההכרה של שבתי צבי בכוחו האישי, החד-פעמי, כמשיח.

פרופ' זהר שביט 'הילכו יחדיו בלתי אם נועדו? הוצאתו לאור של הקובץ הדו-לשוני של אליעזר בן-יהודה וחיים קלמי' מציגה מקראה נדירה לתלמידים שערכו אליעזר בן יהודה וחיים קלמי מטעם חברת כל ישראל חברים. מאמרה סוקר את הרקע לחיבור המקראה, מתאר את תוכנה, ועומד על העובדה שמחדש השפה העברית השתתף בכתיבתה של מקראה דו-לשונית, עברית‒צרפתית, אף שלימד רק 'עברית בעברית', גם בהיותו מורה בבית הספר של כי"ח בירושלים.

מדור ספרים ודברי ביקורת פותח במאמר ביקורת מאת פרופ' קימי קפלן על 'חיבורים מקיפים על תולדות יהודי אמריקה: הקשרים ומאפיינים'. המאמר סוקר את ספרה של חסיה דיינר 'יהודי ארצות הברית 1654­‒2000, וממנו יוצא לסקירה היסטוריוגרפית כללית של המחקרים על תולדות היהודים בארצות הברית.

במדור מופיעות גם שש סקירות ספרים: פרופ' נדב נאמן על: טלי אורנן, שמואל אחיטוב, אסתר אשל וזאב משל, לה' תימן ולאשרתו: הכתובות והציורים מכֻּנתילת עַג'רוּד ('חורבת תימן') בסיני; פרופ' יוסף שצמילר על: מגנזי אירופה, ההדיר והוסיף מבואות שמחה עמנואל; פרופ' דב שוורץ על: Marc B. Sapiro, Changing the Immutable: How Orthodox Judaism Rewrites Its History; פרופ' חיים סעדון על: משה חלמיש, משה עמאר ומוריס רומני (עורכים), יהודי אלג'יריה ולוב; פרופ' ירון בן-נאה על: אביעד מורנו, אירופה ממרוקו: הפרוטוקולים של הנהגת קהילת יהודי טנג'יר (החונטה) 1864-1860; ופרופ' מרגלית שילה על: מאיר חזן, מהפכת הענוות: אישה ורובה בארץ ישראל, 1907–1945.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.