שזר

התוכן:
421 יורם ארדר: אבלי ציון הקראים בתקופת הגאונים והשיעה: הדומה והשונה בפירוש כתבי הקודש
447 עומר מיכאליס: 'סילקתי את החציצה': גילוי סודות בהגות האסלאמית ועיצובו של 'מורה הנבוכים'
485 ירון הראל: 'כאילו הם דרים ממש בעירם דמשק': המהגרים היהודים מסוריה לארגנטינה והסתמכותם על חכמי קהילות המוצא

ספרים ודברי ביקורת
519 איריס אידלסון-שיין: שמואל פיינר, עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1700–1750
525 עמנואל אטקס: David Biale, David Assaf, Benjamin Brown, Uriel Gellman, Samuel C. Heilman, Moshe Rosman, Gadi Sagiv and Marcin Wodziński, Hasidism –  A New History
535 יורם בילו: קימי קפלן, עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא
540 נסים ליאון: שרינה חן, 'במהרה בימינו...': תמורות ביחסו של הציבור הדתי-לאומי להר הבית

547 מספרות המחקר
550 ספרים שנתקבלו במערכת
XXXI תקצירים באנגלית

בחוברת ציון, פג, ד (תשע"ח), המסיימת את השנה ה-83 של 'ציון', שלושה מאמרים וארבעה מאמרי ביקורת. 

המאמר הפותח, 'אבלי ציון הקראים בתקופת הגאונים והשיעה: הדומה והשונה בפירוש כתבי הקודש', מאת פרופ' יורם ארדר, בוחן את הזיקות וההשפעות בין הקראים לשיעה. הסוגיה לא נדונה רבות במחקר, אף שהקראים, בבבל ובארץ ישראל, פעלו בסביבה שיעית. המאמר מתאר את המפגש ההגותי בין הקראים לשני ענפים שיעיים ומוצא תבניות פרשניות משותפות להם. כמו כן המאמר חושף עקרונות תאולוגיים מקומראן המצויים בשיעה ופותח פתח למחקר על המפגש הקראי‒השיעי‒הקומראני.

מאמרו של עומר מיכאליס, '"סילקתי את החציצה": גילוי סודות בהגות האסלאמית ועיצובו של "מורה הנבוכים"', מאיר את מקורותיו ההגותיים האסלאמיים של אתוס גילוי הסודות אשר עליו מצהיר הרמב"ם במורה הנבוכים. לשם כך נבחן האופן שבו עוצב מורה הנבוכים, כחיבור המצהיר שנכתב בסימן גילוי הסוד ופריצת גדר ההסתרה. המאמר מצביע על סוגה אסלאמית של גילוי סתרים, וטוען שעל פי שני החיבורים הללו פעל הרמב"ם, ממניע כפול: התמודדות עם משבר מסורת הסוד, והצלתו של היחיד המעולה. הרמב"ם גם עיצב את חיבורו כאיגרת ‒ סוגה רווחת בספרות האסלאמית. על רקע זה חושף המאמר פנים חדשות בשאלת מקורותיו ההגותיים של הרמב"ם ואופייה של מלאכתו כסופר.

פרופ' ירון הראל, במאמרו '"כאילו הם דרים ממש בעירם דמשק": המהגרים היהודים מסוריה לארגנטינה והסתמכותם על חכמי קהילות המוצא', מתאר את הזיקה בין יוצאי סוריה שהיגרו לארגנטינה לבין החכמים של דמשק וחלב שהיגרו לארצות במזרח התיכון, ובפרט למצרים וארץ ישראל. תחילה מתאר המחבר את ההגירה, מניעיה ומהלכה, הקהילות הנפרדות שהקימו והשמירה על מנהגי ארצם, וכן ההשתלבות של המהגרים בארגנטינה. לאחר מכן הוא דן בכמה סוגיות הלכתיות שבהן נזקקו יוצאי סוריה לחכמי ארץ המוצא דווקא, ויצרו בכך מעין קהילה בין-לאומית סורית. מצד אחד, החכמים במזרח חשו אחריות על אותם מהגרים רחוקים והיה ברור להם שעליהם להשיב להם, ומצד אחר, יהודי סוריה שחיו בארגנטינה עדיין חשו קשר אל אותם רבנים והסתמכו עליהם בעת הצורך. 

במדור ספרים ודברי ביקורת ארבע ביקורות ספרים. ד"ר איריס אידלסון-שיין על: שמואל פיינר, עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1700–1750; פרופ' עמנואל אטקס על: David Biale, David Assaf, Benjamin Brown, Uriel Gellman, Samuel C. Heilman, Moshe Rosman, Gadi Sagiv and Marcin Wodziński, Hasidism –  A New History; פרופ' יורם בילו על: קימי קפלן, עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא; ד"ר נסים ליאון על: שרינה חן, 'במהרה בימינו...': תמורות ביחסו של הציבור הדתי-לאומי להר הבית.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.