שנה עח, חוברת א (תשע"ג)
חוברת ציון, עח – א (תשע"ג) פותחת את שנתו השבעים ושמונה של כתב העת. בחוברת ארבעה מאמרים וארבעה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, 'שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג', מאת ד"ר מעוז כהנא, סוקר את כניסתו של הקפה כמשקה חדש לאירופה, ודן בפרט בקהילת פראג, שנאלצה להתמודד עם המשיכה של יהודֶיה אל המשקה ואל בתי הקפה שניהלו לא יהודים. מניתוח תעודות חדשות מעלה המחבר, שהקהילה בראשות הרב יחזקאל לנדא בחרה בדפוס של 'הכלת האיום המפוקח', דהיינו קבלת המציאות המאיימת (שגררה השפעות חיצוניות ועבֵרות על ההלכה היהודית, בפרט בשבת) והכנסתה אל תוך המרחב היהודי פנימה. אכן, הקהילה דאגה לפתוח בתי קפה בבעלות יהודית שיהיו נתונים להשגחה ולפיקוח, וכך התמודדה עם המציאות החדשה.
ד"ר רחל מנקין, במאמרה 'דרשות רבניות והדחליל המאיים של ה"דאיזם": המקרה של הרב יחזקאל לנדא', באה לדחות את הטענה שנאורות רדיקלית חדרה אל החברה היהודית בפראג, והרב לנדא התמצא בגישות של ה'דאיזם' שרווחו בימיו. היא גם דוחה את השימוש הרווח בדרשות כמקור היסטורי. במאמרה היא סוקרת את הרקע לדאיזם לסוגיו באותם ימים ומוכיחה שדעות דאיסטיות לא יכלו להגיע אל חכמי פראג, ולאור זאת מנתחת את הרטוריקה של הדרשות בכלל ושל ר' יחזקאל לנדא בפרט.
במאמרו 'סביב שולחן המגיד' דן פרופ' אברהם יצחק גרין ב'צדיק, מנהיגות ופופולריזציה בחוגו של ר' דב בער ממזריטש'. מניתוח תורות וחידושי תורה של המגיד, בני חוגו ותלמידיו, משרטט המחבר את דמותו של ה'צדיק' החסידי במשנתם של ראשוני החסידות, ולומד על גישות שונות אל הצדיק: האם הוא 'בעל שם' הנוהג כשָמָן ומרפא או שהוא מנהיג ציבור? האם הוא עוזר לפונים אליו או משאיר להם את ההתמודדות היום-יומית וסבור שאין זה מתפקידו? מה הם כוחותיו של הצדיק? המאמר סוקר סוגיות אלה במשנתם של המגיד ממזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה ואחרים, ומסיים בניתוח דרכו הייחודית של ר' שניאור זלמן מלאדי בספרו 'תניא'.
במדור עיונים בהיסטוריה דן פרופ' גיא מירון בחיבורו של פרופ' י"ח ירושלמי 'זכור'. במאמרו 'זיכרון, היסטוריוגרפיה ומה שביניהם: שלושים שנה ל"זכור"' מברר מירון את גישתו של ירושלמי ועומד על החידוש שהיה בה בשעתו. לאחר מכן סוקר את ההתפתחויות בחקר הזיכרון, ועומד על תרומתו של ירושלמי ושל ספרו למחקר של נושא זה, ומסיים בדיון על זיכרון יהודי והיסטוריוגרפיה יהודית מודרנית בעקבות ירושלמי.
במדור ספרים ודברי ביקורת ארבע סקירות ספרים. ד"ר יעקב דויטש על: Anthony Grafton and Joanna Weinberg, 'I Have Always Loved the Hebrew Tongue': Isaac Casaubon, the Jews and a Forgotten Chapter in Renaissance Scholarship; ד"ר יהודית קליק על: Paweł Maciejko, The Mixed Multitude: Jacob Frank and the Frankist Movement, 1755-1816; פרופ' קימי קפלן על: בנימין בראון, החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית; ד"ר מיכאל פייגה על: ענת הלמן, בגדי הארץ החדשה: מדינת ישראל הצעירה בראי הלבוש והאופנה.
את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.