שזר

חוברת נושא: בית המדרש בעת העתיקה

חוברת ציון, עט – ג (תשע"ד) יוחדה כולה לנושא אחד: בית המדרש בעת העתיקה וההשפעות של החברה הסובבת על עולמם של חכמים. בחוברת חמישה מאמרים וחמישה מאמרי ביקורת.

ד"ר הלל ניומן כתב את ההקדמה לחוברת, ובה סקר את מצב המחקר של הנושא ואת המאמרים שבחוברת, ותיאר את הרקע להתגבשות החוברת ביום עיון על בית המדרש בעת העתיקה.

ד"ר זאב אליצור ('מתן ספר התורה: גלגוליו של סיפור מכונן מימי הבית השני לתקופת האמוראים') בוחן את התפתחותן של תפיסות מתן תורה בסיני מן המקרא ומספרות ימי הבית השני ועד לספרות האמוראים. הוא מצביע על מתח בין תפיסה 'אורלית' של מתן תורה לבין תפיסה 'גרפית', ההופכת לימים לתפיסה השלטת, ולפיה 'ספר' התורה הכתוב הוא שניתן במלואו למשה בסיני. הוא מפרש את השתלשלותן של מסורות אלה על רקע התגבשותה של תפיסת הספר הקדוש אצל חז"ל ואחרים, לעומת האורליות המובהקת של התורה שבעל פה.

ד"ר פנחס מנדל ('תפקידו הציבורי של בית המדרש הקדום') בא לערער על ההנחה הרווחת, שכבר בתקופת התנאים היה תפקידו העיקרי של בית המדרש לשמש מוסד אקדמי לחכמים הדנים בינם לבין עצמם. הוא טוען שתחילה שימש בית המדרש התנאי מקום להוראת הלכה לציבור הרחב, שבא והציג את שאלותיו בפני החכמים, בניגוד לדורות מאוחרים יותר.

ד"ר שגית מור ('המונח "בטובה" בספרות חז"ל: אימוצם של דפוסי פילנתרופיה ו"ידידות" הלניסטיים-רומיים') בוחנת את הוראת הלשון 'בטובה' בספרות חז"ל בהלכה ובאגדה. היא מוצאת בה הדים למונח הלטיני beneficium ולערכי הפילנתרופיה והידידות הנלווים אליו בעולם הרומי. לטענתה, המחקר הסמנטי יכול ללמד על קליטה בררנית של מקצת היסודות האלה בידי חכמי בית המדרש.

ד"ר ג'פרי הרמן ('הפיכה בבית המדרש: בין הבבלי לכתובת פאיקולי') דן בסיפור הדחתו של רבן גמליאל מנשיאותו ביבנה, כפי שמצאנו בבבלי ובירושלמי. הוא מוצא קִרבה בין הגרסה הבבלית של הסיפור לבין יסודות מסוימים בכתובת פאיקולי, המתארת את המאבק על כס המלכות בפרס הססנית בסוף המאה השלישית. קִרבה זו מסתברת על רקע התיאורים הבבליים של הנהגת הישיבות בבבל, שניכרים בהם סממנים מעין מלכותיים.

ד"ר שנה שטראוך שיק ('הרקע הפרסי של סיפורי ברוריה בתלמוד הבבלי') מחפשת את שורשי דמותה הספרותית החריגה – ואף המאיימת – של ברוריה, כפי שהיא מתוארת בתלמוד הבבלי. שיק מצביעה על קיומן של נשים זורואסטריות למדניות בחברה הססנית, ומציעה שתופעה זו תרמה לפיתוח דמותה של ברוריה אצל חכמי בבל.

במדור ספרים ודברי ביקורת מופיעות חמש סקירות ספרים. פרופ' יהושע שוורץ על: אוריאל רפפורט, בית חשמונאי: עם ישראל בארץ-ישראל בימי החשמונאים; פרופ' דבורה דימנט על: אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים, ב; פרופ' ירחמיאל ברודי על: Shai Secunda, The Iranian Talmud: Reading the Bavli in Its Sasanian Context; פרופ' ג'ייסון ציון מוכתריאן על: Shoshannat Yaakov: Jewish and Iranian Studies in Honor of Yaakov Elman, eds. Shai Secunda and Steven Fine; ופרופ' מנחם הירשמן על: Emmanouela Grypeou and Helen Spurling, The Book of Genesis in Late Antiquity: Encounters between Jewish and Christian Exegesis.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.