ערב הקמת המדינה, הרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים היה במצור בתוך מצור. ירושלים העברית כולה הייתה במצב קשה משום שלא הגיעה אליה אספקה סדירה, אך גם בתוך ירושלים לא היה אפשר להגיע אל העיר העתיקה. המורל ברובע היה ירוד, הלוחמים בו היו מעטים והסיכוי לנצח או אף לשרוד את המלחמה היה מוטל בספק. לתוך התופת הזו התנדבה להיכנס אסתר קיילינגולד, עולה חדשה בת 22 מלונדון.

"מישהו אמר שהיא יהודייה־איטלקייה. אחר אמר שהיא יהודייה מארץ ישראל. היו שטענו שהיא נוצרייה. דבר אחד ידענו בוודאות: בואה של 'הגברת בשמלה השחורה' מסמן הפלגה בקרוב". בימים שבהם רבבות פליטים יהודים המתינו במחנות עקורים ברחבי אירופה, פיקדה עדה סרני על המוסד לעלייה ב' באיטליה. באלגנטיות ובערמומיות, כמדינאית אמיתית, שלחה סרני עשרות אלפי מעפילים לארץ ישראל. זהו סיפורה של עדה סרני – סיפור של עלייה וחלוציות, שואה והעפלה, שכול וגבורה.

ב־14 במאי 1948,כמה שעות לפני תחילת המתקפה של צבאות ערב על מדינת ישראל שזה עתה נולדה, מצאו עצמם עובדי תחנת הכוח בנהריים הודפים את חיילי הלגיון הערבי. זאב כחל, מהנדס המשמרת, ותשעה עובדים נוספים ידעו – זה לא רק קרב על חייהם, זה קרב על אחת הנקודות האסטרטגיות בארץ ישראל, נקודה שאחראית על ייצור רבע מאספקת החשמל בארץ. איך זה ייגמר?